1. עניינו של הליך זה בבקשת הסתדרות העובדים הלאומית, בשם מאבטחי שרי ממשלת ישראל, להסיר את צו המניעה הזמני שהטיל בית הדין האזורי בתל-אביב בראשית חודש אפריל שנה זו, ובכך לאפשר להם לשבות.
2. הצדדים להליך הם: הסתדרות העובדים הלאומית (להלן:
ההסתדרות הלאומית) הטוענת להיותה הארגון היציג בקרב מאבטחי השרים ובתי השרים ומי שמוסמכת להכריז על השביתה ולנהל משא ומתן בשמם; מיקוד שמירה ואבטחה בע"מ (להלן:
מיקוד או חברת מיקוד), היא החברה שזכתה במכרז לאבטחת שרי ממשלת ישראל ובתיהם, והמעסיקה את המאבטחים בחוזי עבודה אישיים; מדינת ישראל, המשתמש בשירותי מיקוד ואשר צורפה להליך כמי שעלולה להפגע מהשביתה; ההסתדרות הכללית החדשה (להלן:
ההסתדרות הכללית), שהיא, לטענת חברת מיקוד, הארגון היציג במפעלה, אך לא התייצבה לדיון כפי שיפורט בהמשך.
3. הילוכו של הדיון יהיה זה: בתחילה נתאר את הרקע הכללי למתכונת העסקתם הנוכחית של מאבטחי שרי ממשלת ישראל. בהמשך נפנה לתשתית העובדתית הצריכה לעניין ולהשתלשלות ההליכים בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ובבית דין זה. משם נפנה לעילות בגינן מתבקש בית הדין שלא להתיר את השביתה. בהקשר זה נדון בנפקות קיומו של הסכם ענפי בענף השמירה לענייננו. משם נפנה לשאלה מי הוא הארגון היציג בחברת מיקוד ומה היא יחידת המיקוח בה, תוך שנעמוד על טענות הצדדים ועל היבטיה המשפטיים והעובדתיים הלכאוריים של הסוגיה. לאחר מכן נפנה לסיווגה של השביתה בפנינו כשביתה כלכלית או כסכסוך משפטי. או אז נעמוד על גדריה של השביתה ועל מידתיותה, עניינים שיובילו אותנו להכרעה בשאלה האם היא חוקית והאם ראוי להתירה.
רקע כללי
4. ביום 17.10.2001 נרצח, לדאבון הלב, השר רחבעם זאבי ז"ל. מהתשתית העובדתית שפרשה המדינה, לרבות במסגרת העדות שנשמעה מטעמה, הוברר כי לאחר רצח השר זאבי ז"ל התקבלה על ידי ממשלת ישראל החלטה לפיה כל שריה יאובטחו בפועל על ידי שירות הבטחון הכללי. זאת להבדיל מהמצב ששרר, עובר לרצח השר זאבי ז"ל, ולפיו אבטחת שרי ישראל היתה באחריות שרות הבטחון הכללי, אך לגבי מרביתם לא נדרשה אבטחה צמודה בפועל. לצורך אבטחת כלל השרים הוקמה יחידת "אבירים", אשר עסקה במשימה חשובה זו במשך כשנתיים ימים, ולשיטת המדינה, כפתרון זמני ועל בסיס היכולות שהיו קיימות אותה עת.
5. במהלך שנת 2002 פרסמה המדינה מכרז מרכזי לרכישת שרותי 'זקיפים'. שירות זה נועד להיות חלק ממערך אבטחתם של השרים ואשר עיקרו אבטחת 'מתקנים', קרי: בתיהם הפרטיים של השרים, וזאת באמצעות עובדים שאינם עובדי שירות הביטחון הכללי (להלן: ה'זקיפים' או 'מאבטחי בתי השרים').
6. .......
7. .......
8. אשר על כן, והחל מאותה עת, נמסרה לכל משרד ממשלתי האחריות על אבטחת השר העומד בראשו. לצורך כך, התקשר כל משרד באופן עצמאי, ועל פי הבנתו והתקציב העומד לרשותו, עם חברת אבטחה. תנאי ההתקשרות נקבעו על פי שיקול הדעת של מנהלי הבטחון במשרדי הממשלה השונים. שירות הבטחון הכללי המשיך לשמש גורם מקצועי מנחה ומלווה.
9. מתכונת התקשרות זו יצרה מטבע הדברים חוסר אחידות, הן מבחינת תנאי ההתקשרות והן מבחינת הסטנדרטים המקצועיים של אבטחת השרים.
10. אשר על כן, החליטה המדינה לרכז את נושא אבטחת השרים באופן אחיד לכל משרדי הממשלה. בהתאם, פרסם החשב הכללי במשרד האוצר, באמצעות מינהל הרכש הממשלתי, מכרז לאספקת שירותי אבטחה צמודה לשרים (מכרז מרכזי סגור מספר 2006 - 14), לכל אחד ממשרדי הממשלה בהם מוצב בפועל שר. המכרז כלל גם את אבטחת בתי השרים. במכרז זה זכתה חברת מיקוד (להלן:
המכרז הראשון). עם תום תקופת ההתקשרות במכרז האמור, פרסם משרד האוצר מכרז חדש לרכישת שרותי אבטחת שרים ובתי שרים (מכרז מספר 2011 - 22. להלן:
המכרז החדש).... לשם שלמות הדברים נוסיף, כי במסגרת המכרזים קבעה המדינה תנאים שונים הנוגעים להעסקת המאבטחים, ובפרט תנאים הנוגעים לגובה שכרם. למיטב הבנתנו, בעת הזו שוררת בין הצדדים, לרבות המדינה, מחלוקת באשר לקביעות הנוגעות לשכרם של המאבטחים במכרז החדש.
התשתית העובדתית הלכאורית הצריכה לענייננו והשתלשלות העניינים, אשר ככלל אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, הן אלו:
11. חברת מיקוד כוללת שתי חברות העוסקות בתחום האבטחה: חברת אם - "מיקוד ישראל שמירה ואבטחה" וחברת בת - "מיקוד שמירה ואבטחה". לחברות אלה עשרה סניפים הפזורים ברחבי הארץ. כיום מיקוד מעסיקה כ-3,000 עובדים אצל כ-620 לקוחות שונים (סעיפים 2-6 לתצהיר מר אבוזגלו)....
12. סמוך למועד זכייתה של מיקוד במכרז הראשון העמידו לעצמם המאבטחים נציגות. בתחילת שנת 2011 קם ועד מאבטחים שממשיך לשמש בתפקידו בעת הזו (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 30.5.2012, שורה 24).
13. מלכתחילה, היו מאבטחי השרים מאוגדים במסגרת ההסתדרות הכללית החדשה ובמסגרת זו נוהל משא ומתן ממושך עם מיקוד בניסיון לגבש הסכם קיבוצי. ניסיון זה כשל והסכם לא נחתם. לשיטת המאבטחים, בשל הסכמת נציגי ההסתדרות הכללית על אף דעתם החולקת, לכלול בהסכם סעיף המוציא את המאבטחים מגדרי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1958 (עמ' 7 לפרוטוקול ישיבת בית הדין מיום 30.5.2012 שורות 27 - 30 ועמ' 8 שורות 1-2). אשר על כן החליטו בקיץ 2011 (חודש יולי) לפרוש מההסתדרות הכללית ולהצטרף אל ההסתדרות הלאומית.
14. במכתבה מיום 29.8.2011 הודיעה ההסתדרות הלאומית, באמצעות סמנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד בטי-מלצר לוי, למנכ"ל חברת מיקוד, מר דוד אלישר, כי בהתאם לרישומים המצויים בידה, הסתדרות העובדים הלאומית הינה ארגון העובדים היציג בקרב מאבטחי שרי ממשלת ישראל. על כן תשמח ההסתדרות הלאומית לשתף פעולה עם הנהלת החברה לשם קידום רווחת העובדים, וכי הינה מבקשת לקבוע פגישות עבודה בכל ההקדם האפשרי נוכח "
הנושאים המהותיים והבוערים הנוגעים לתנאי העסקת מאבטחי השרים
" (נספח 1 לאוגדן אירועים מטעם ההסתדרות הלאומית וסעיף 4 לתצהיר עו"ד בר-לב). מעדותה של היועצת המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי בפנינו, עו"ד בר לב, הנאמנה עלינו, במועד הכרזת היציגות ואף עתה, מאוגדים בהסתדרות הלאומית 110 מתוך 170 מאבטחי השרים. נטעים כי במהלך חקירת עו"ד בר-לב ניסה בא כוח מיקוד להוביל קו חקירה לפיו המדובר בנתונים בלתי מוכחים אלא שהניסיון לא צלח ונדמה שמיקוד עצמה אינה חולקת על הנתונים שכן לאורך כל הדרך יכולה היתה בנקל לסתור אותם, אך ביכרה שלא לעשות כן.
15. בו ביום הגישו 81 מאבטחים לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (ס"ע 44365-08-11) תביעה כנגד חברת מיקוד ומדינת ישראל שסכומה למעלה מ-14,000,000 ש"ח ושעניינה הפרה נטענת של זכויותיהם הקוגנטיות ובהן: אי תשלום גמול שעות נוספות, הפרשי דמי הבראה, הפרשי דמי מחלה, הפרש תמורת ימי חופשה, דמי חגים ועוד. בתביעה נטען כי חברת מיקוד והמדינה הן מעסיקות במשותף של המאבטחים.
16. במקביל, ההסתדרות הלאומית החלה לפנות אל גורמים שונים במשרד האוצר בניסיון לרתום אותם לברור טענותיהם בדבר הפרת זכויותיהם הקוגנטיות של השרים והסדרתן, וכן כדי לקבל מידע אודות המכרז החדש לאבטחת השרים שעתיד היה לצאת לדרכו באותה העת, על מנת להבטיח שזכויות המאבטחים בו ישמרו. מגעים אלה עם פקידים שונים במשרד האוצר ואף שתי פגישות עם ראש מטה שר האוצר נמשכו עד לשלהי חודש מרץ 2012, ולשיטת המאבטחים, לא הניבו את התוצאה המצופה. נוסיף, כי ביום 7.2.2012 פנתה ההסתדרות הלאומית לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, במכתב דחוף בו פרטה את השתלשלות העניינים, את תמצית תלונות המאבטחים ועמדה על כוונתה לנקוט בצעדים ארגוניים.
17. בנוסף, קיימה ההסתדרות הלאומית עם גורמים שונים במיקוד פגישות עבודה, עליהן נעמוד בהמשך דברינו בפרוטרוט.